אחת מעשר... תשע... שמונה... שבע

הפוסט הבא הוא סיפור משמח ומאיר עיניים מעבודתי בקליניקה, אשר מראה איך בחירה נכונה הביאה לתוצאה מדהימה. זהו סיפור אמיתי על גידול בשד, שנעלם תוך מספר חודשים בודדים בעזרת טיפול הומאופתי, שינוי תזונתי ויישום כל ההנחיות הטיפוליות.

פוסט זה נכתב כפוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים שנכתבו עבור נשים או עבור מישהו שאוהב אישה, נערה או ילדה. מכינה אתכן/ם חלקם לא יהיו קלים. מדובר בנושא חשוב ביותר, המורחק מהתודעה של מרבית הנשים בישראל. חשוב להציף את הנושא, לפקוח עיניים ובעיקר ללמוד איך אפשר וכדאי להתנהל אחרת.

חייבות וחייבים לעצור את הספירה לאחור... של סטטיסטיקה איומה של סרטן שד בקרב נשות ישראל. מוכנות? מוכנים? הסיפור מתחיל....

[סיפור אמיתי] היא הגיעה אליי לקליניקה לטפל בדלקות הגרון החוזרות של בנה הקטן. אשה צעירה ומרשימה. לומדת. מתפתחת. מאוד חכמה. בתשאול בקליניקה אני שואלת הרבה מאוד שאלות בין היתר גם סביב ההריון, הלידה וההנקה, שם עלה איזה עניין. היא כמעט הקריבה את חייה אחרי הלידה, היא לא עצרה באדום גם כשכמעט דיממה למוות בדרכה להניק את תינוקה. זו היתה עבורי רק דוגמה לכמה היא מקריבה מעצמה. בתום הטיפול ההומאופתי המוצלח בבנה הקטן, נתתי גם לה תרופה הומאופתית (רמדי) לטיפול באותה חווית לידה לא פשוטה. באותה נשימה אמרתי לה ״הטיפול בבנך הסתיים, עכשיו הגיע הזמן שלך... לטפל בעצמך״. היא נעתרה מיד וקבענו פגישה. הפגישה נדחתה ונדחתה כי בכל זאת היו פה כמה סגרים, מגבלות תנועה ואיסורים. לבסוף היא הגיעה לקליניקה והטילה בחדר פצצה. ״אני מודאגת נורא. עשיתי ממוגרפיה (זוכרים? מדובר באם צעירה - ממוגרפיה בגילה זה לא עניין שבשגרה). בבדיקה גילו ממצא בעייתי. יש לי בשד גידול, שכרגע עוד לא יודעים מה טיבו. עכשיו צריך מעקב ובדיקות. אני ממש פוחדת לחזור על הבדיקה. זה מפחיד אותי מאוד, כי גידול סרטני אחד כבר הוסר לי מהעור ויש לנו נטייה משפחתית... כך שהאינדיקציות לא מאוד בעדי. שאלתי גם את הדוקטור שלי אם יש קשר אולי להתקן והוא אמר שלא, אבל האינטואיציה הפנימית שלי אומרת אחרת, מה גם שבשאלון בדיקת הממוגרפיה שואלים מפורשות האם את משתמשת בהתקן תוך רחמי או צורכת גלולות למניעת הריון. מעבר לזה החשק המיני שלי ברצפה... שכחתי מה זה להיות אישה. אני כבר לא ממש רוצה...״.

לאינפורמציה הזו לא הייתי מוכנה. אני כבר ערה לתהליך שהרבה אמהות עוברות. זה קרה גם לי. אנחנו באות לטפל בילדים הצעירים שלנו, אבל אנחנו אלו שבאמת זקוקות לטיפול העמוק. הילדים זקוקים לקצת עזרה אבל האמא או האבא הם אלו שזקוקים לעשות עבודה פנימית עמוקה.

אמרתי לה שאני שמחה שהיא באה בזמן, כשזה עוד קטן ולא מאיים ושבמקביל למעקב הרפואי ולכל הבדיקות הנדרשות, יש לנו הרבה מה לעשות. היא חייבת להתגייס וליישם את כל ההנחיות אם היא רוצה לראות תוצאות. ״מה את מציעה לעשות״ ? היא שאלה. לאחר שבחנתי את מכלול המקרה, את האבחנה בבדיקת הממוגרפיה ואת בדיקות הדם שלה, היא קיבלה ממני רשימה ארוכה של הנחיות:

דבר ראשון- את מוציאה את ההתקן ומרחיקה מגופך הורמונים נשיים הנמצאים בהתקנים תוך רחמיים או בגלולות למניעת הריון. מחקרים עדכניים, מצביעים על עליה בשכיחות סרטן השד בקרב נשים המשתמשות מעל עשור באמצעי המניעה הללו בשל החשיפה המתמשכת להורמונים אלו בכמות גדולה. (כפי שפורסם לדוגמה במאמר משנת 2017 בכתב העת היוקרתי The New England Journal of Medicine. במחקר זה נצפתה עליה בשכיחות סרטן השד בקרב נשים שצרכו באופן ממושך גלולות למניעת הריון, הם אומנם ניסו להמעיט בחומרה וציינו שמדובר בעליה קטנה, אבל בל נשכח לבחון מי מימן את אותו מחקר... זה תמיד הדבר הראשון שאני בודקת לפני שאני קוראת מאמר. רמז - היתה זו אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, אז תבינו אתם לבד תחת איזה מכבש לחצים היה אותו חוקר לפני שפירסם את המחקר הזה... בכל מקרה זה לא המחקר היחיד, יש עוד רבים ומעבר לזה כבר הדגשתי בעבר - יותר מכל מחקר, אנא מכם התבוננו בסטטיסטיקות בארץ ובעולם ותעשו אחד ועוד אחד)

דבר שני- נתחיל טיפול עם תרופה הומיאופתית (רמדי) שמטרתה ״דומה בדומה ירפא״. התרופה ההומאופתית שאיתה נתחיל את הטיפול מתאימה לכל הוויתך, לכל הסימפטומים הגופניים והנפשיים שבהם צריך כרגע לטפל.

דבר שלישי- סויה אין חלב אאוט. אנחנו רוצות להרחיק מגופך חשיפה מיותרת להורמוני האסטרוגן והפרוסטרון המצויים בכמות גדולה בחלב פרה כי הם דלק לסרטנים הנשיים. במקביל נאזן עם הסויה שהיא ממש תרופה מהטבע לכאלו בעיות - פיטואסטרוגנים המצויים בה בשפע הם ממש תרופה מהטבע. ולמרות שעשו לסויה שיימינג בתעשייה, הסטטיסטיקה הנמוכה מאוד של סרטן השד בסין וביפן, שם סויה היא חלק יומיומי מהתפריט, היא הוכחה נפלאה לתרומתה של התזונה הזו לבריאות האישה. בהקשר זה אני מפנה אתכם לנייר עמדה שפורסם ע״י משרד הבריאות ועמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל במאי 2017, ואני מצטטת: ״המסקנה העולה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים..., היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית, ורירית הרחם...״.

דבר רביעי- נחזק את מערכת החיסון שלך עם ויטמין סי ודי במינונים גבוהים. נחזק את המערכת החיסונית, שכן זו מערכת גאונית ומופלאה שיודעת להתמודד בצורה הטובה ביותר עם גידול ממאיר או שפיר.

דבר חמישי- את מתחייבת לאימון גופני ספציפי שאתן לך. אנחנו רוצות להמריץ את הדם. לשפר את החמצון בתאים. לא לאפשר לשום מקום בגופך לישון, כי מקום כזה עלול להיות הרה אסון.

דבר שישי- נאזן את האנמיה, כדי שחמצון הרקמות יהיה אפקטיבי ויעיל. את זה נעשה עם ברזל חיוני, טבעי ועדין שהספיגה שלו מצויינת ונדאג גם להעלות את רמות הבי 12 הנמוכות בדמך. (בהקשר הזה חשוב לי כרוקחת וביוכימאית לציין כי מה שחשוב בתוסף כזה או או אחר היא הזמינות הביולוגית שלו ואופן הלקיחה שלו ולא רק המינון שמכיל התוסף, ישנם כדורים המכילים כמות גבוהה של ברזל אבל הוא לא נספג היטב, רובו מופרש בצואה ולכן הוא גורם לעצירות, לצואה שחורה ולנזק חימצוני שעלול להגרם בכמויות גבוהות מידי לתאים במערכת העיכול)

דבר שביעי ואחרון- כל מה שקורה לנו מבחינה גופנית הוא ביטוי לקושי רגשי כזה או אחר, במיוחד במקרה כמו שלך בו התחזוקה הגופנית היא די טובה (תזונה צמחונית, משקל תקין, פעילה גופנית, הנקה) חשוב להשקיע משאבים גם בעבודה מנטלית ורגשית אם רוצים באמת להתקדם. היא הביטה לי בעיניים ואמרה לי ״הילה אני שם״. היא יצאה ממני עם רשימת ההנחיות ומיד התחילה לעבוד. היא יישמה את כל ההנחיות. כולן. היא התבקשה לדווח אחת לכמה ימים מה מצבה והאם היא חשה שינוי או תזוזה. אחרי עשרה ימים מלקיחת הרמדי היא דווחה שמרגישה שמשהו פנימי עמוק קורה, שהיא חלשה גופנית ולכן מאטה. הדרכתי אותה שזה תהליך מצויין ועכשיו זה הזמן להתמסר לגוף. לעשות כל מה שהוא דורש ממך. לאפשר את כל המנוחה שהגוף זקוק לה, זה חלק חשוב מתהליך ההחלמה ובשום אופן לא לזלזל ולהקל בזה ראש או לבלוע כדור כזה או אחר כדי להוריד את החום, או כדי לחזור לתפקד. היא באמת ראויה לציון, שכן כל מה שהנחתי היא הבינה ויישמה מתוך הבנה עמוקה של מהות תהליך ההחלמה וההבראה. חלף לו חודש ואז היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שינוי לטובה. משהו בפנימיות התחזק. אבל היא עדיין דואגת לקראת בדיקת הממוגרפיה הבאה שנשלחה לעשות שוב. עבר לו עוד חודש נוסף ואז אני מקבלת ממנה הודעה: ״הילה אני לא נושמת! תקראי את ההודעה!!!״. פתחתי את ההודעה. תוצאות הממוגרפיה החדשה שלה היו שם. עברתי עליהן בדריכות ועם הקריאה לא יכולתי שלא להתרגש. השד נקי לחלוטין. אין שום ממצא. אין צורך במעקב נוסף. הבדיקה תקינה. כמה נפלא! שמחתי כל כך. מיד התקשרתי אליה ושבחתי אותה ״תקשיבי, את אלופה! אני כל כך גאה בך על הדרך בה בחרת. על ההתמדה. הנחישות. הסבלנות. היכולת להכיל גם נקודות שפל בטיפול שהן לא פחות חשובות כדי להתגבר ולנקות את הגוף והנפש מכל מיני קשיים ובעיות. תודות להשקעה שלך, התהליך היה יעיל, מהיר, קצר ומוצלח״ באותה שיחה החלטנו שתינו יחד שחשוב לשתף, שכן הסטטיסטיקה של אחת מתוך עשר נשים שתחלה בסרטן השד, סטטיסטיקה שהיתה נכונה לתחילת שנות האלפיים הולכת ומשתנה בצעדי ענק והיום זה כבר יותר אחת לשבע!!! זה לא נתון שאפשר להתעלם ממנו. חייבים לעשות הכל כדי להביא למודעות של עוד נשים שיש דרך אחרת. טובה יותר. בטוחה יותר. עמוקה יותר לטפל באותו סרטן נשי ורוד ומוטב קודם כל, אם נלמד באילו צעדים לנקוט על מנת להקדים תרופה למכה ולצמצם את שכיחותו (על זה נעמיק בפוסטים הבאים). אבחון מוקדם הוא חשוב. זה נכון. יחד עם זאת חשובה יותר המניעה. שמרו על בריאותכן נשים יקרות. אם לא אתן , מי כן?