התרופה ״הסוררת״
- הילה ארזואן
- Dec 5, 2020
- 5 min read
Updated: Dec 16, 2020
[סיפור אמיתי]
אנחנו מכירות כבר שנים. היא אף פעם לא מבקשת. אתם יודעים עצמאית כזו....
אבל היא באה לביקור וביקשה שאקנה לה מבית המרקחת שבו אני עובדת, את טיפות העיניים בהן היא משתמשת. נכנסתי לתיק הרפואי שלה ושם הבחנתי בכדורים שהיא לוקחת להורדת לחץ דם. היא לוקחת אותם כבר שנים. ידעתי שהיא מטופלת בכדורים כלשהם אבל מעולם לא יצא לה לשתף אותי בדיוק מה היא לוקחת. האמת גם לא שאלתי...
מיד כל נורות האזהרה במוחי נדלק, נשלפו כל הזכרונות. פיסות האינפורמציה שידעתי עליה התחברו לכל המידע התרופתי שאני מאפסנת במוח שלי ותמרור עצור ענק התנוסס מול עיני.
הטיפול התרופתי הזה חייב להפסק. הוא מרעיל אותה!
ובואו נתוודה. אחת ולתמיד. תרופה היא חומר כימי זר לגוף שעלול לגרום להרעלה. זה כתוב בכל עלון תרופתי לצרכן, אבל מאוד בקטן. השם עלול להטעות. אין שום תרופה שמרפאת מחלות כרוניות. לא לחץ דם. לא סכרת. לא כולסטרול גבוה. לא מחלות אוטואימוניות. לא דלקות פרקים. לא פיברומיאלגיה. תרופות מסוגלות להוריד לחץ דם, סוכר, שומנים בדם, לשכך כאב. זה נקרא לדכא סימפטומים. זה לא ריפוי. וחשוב שתבינו את ההבדל. דיכוי סימפוטומים מייצר לא מעט בעיות לצד תועלת כזו או אחרת- לעיתים זה חיוני. בעיקר במצבים של אין ברירה, כמו במצבי חרום או חלילה לקות גנטית מולדת. ברוב המקרים עם תחזוקה נכונה וטיפול נכון אפשר להמנע מזה לחלוטין. זה דורש מכם אחריות אישית, עבודה, התמדה וזמן כדי השיג את השינוי המיוחל וכמובן ליווי מקצועי של איש מקצוע מתחום הרפואה והטיפול הטבעי, שידע לתת לכם כלים שיביאו לריפוי.
הרגשתי איך הכעס הזה שוב עולה בי. על זה שהציבור לא יודע מספיק וגם הרבה פעמים לא רוצה לדעת. סומכים על מישהו אחר שידאג להם, כי הם עסוקים מידי. רדומים מידי. מנותקים מידי מכדי לדאוג לבריאותם.
פעם לפני עידן הפוליטקלי קורקט והתודעה השיווקית קראו לזה בשם האמיתי - קופת חולים.
היום זה כבר קיבל שם מכובס לתפארת: שרותי בריאות.
רק ששכחו לגלות לכם שעם כל תרופה שאתם תקבלו אתם מתרחקים מהבריאות.
אז אחזור לסיפור, כועסת ודואגת החלטתי שאני אשים לסיפור הזה סוף.
היה לי קשה להתעלם מהעובדה שאף רופא שטיפל בה לא עצר את הטיפול הזה, שאף רופא לא שם לב. לא חקר. לא קישר בין התרופה שמורידה לה את לחץ הדם לבין הגידולים הסרטניים שמופיעים לה על העור בשנים האחרונות. לכאורה, היא מרגישה טוב. לחץ הדם שלה מאוזן, אז מה זה משנה גידול סרטני שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם... המנתח יוריד את הגידול הסרטני, תהיה צלקת קטנה ונודה לאלוהים שזה נגמר בזה!
החלטתי שאני חייבת להעיר את כל הנוגעים בדבר.
התקשרתי אליה והסברתי לה את המצב. ״תקשיבי, ״התרופה הסוררת״ שאת לוקחת לטיפול ביתר לחץ הדם שלך עושה לך בעיה. ״התרופה הסוררת״ הזו עלולה לגרום לגידולים סרטניים מסוג שאינו מלנומה. לא יודעים למה. אבל רואים שזה קורה. ואת הרי יודעת שכבר כמה שנים את סובלת מגידולי עור מסוג קרצינומה בפנים. ורק חודש שעבר סיפרת לי שיצאו לך עוד כמה נגעים חדשים לא יפים... ושקבעת תור לרופא העור... תגידי, אף רופא לא שאל אותך מה את לוקחת? לא עצר לבדוק? לברר?
את לא יכולה לקחת את זה יותר. זה גורם לך לנזק חמור.
וגם עשית שינויים בחיים - הפסקת לעשן, את מקפידה על התזונה שלך, את צועדת ופעילה ושומרת על מצב רוח טוב. אז מה את אומרת? אולי בכלל את לא צריכה שום ״תרופה״ ואולי לכל הפחות במקום שתיים תקחי רק אחת? אני מבקשת את הסכמתך לכתוב לרופא שלך. נו מה את אומרת?״
קצת חוששת היא נתנה לי אור ירוק וקבעה תור לרופא שלה.
הוא קרא את המייל ששלחתי לו ותודה לאל שהוא נענה לקריאה. אני מאמינה שהכיר בתוך תוכו שמישהו במערכת נרדם בשמירה... ושמחובתו לעצור את הנזק שנגרם. הוא שינה לה את הטיפול. אבל החזיק בדעה שהטיפול יעשה עם שתי תרופות בדומה לזה הישן. אחת מהן חדשה, במקום התרופה ״הסוררת״ וימשיך עם השניה שלא עושה לה כרגע בעיה. אני חשבתי אחרת. אבל אני עדיין לא רופאה אז אין בסמכותי להחליט. כרוקחת בסמכותי להמליץ ולייעץ.
הודתי לו מאוד על היכולת שלו להיות קשוב. אבל עדיין לא הייתי מרוצה מהשינוי שעשה - שכן, התרופה ״הסוררת״ לטיפול ביתר לחץ דם - Disothiazide (זו העלולה לגרום לגידולים סרטניים בעור) פועלת כך שהיא מפחיתה בצקות ואילו התרופה החדשה שרשם במקומה עלולה לגרום לבצקות כאחת מתופעות הלוואי השכיחות שלה. חששתי מהתגובה של הגוף שלה לשינוי הקיצוני, אבל שמרתי את האינפורמציה הזו לעצמי כדי שלא יקרה מצב שאם אגיד מראש את הסכנה הנבואה עלולה להגשים את עצמה. ניסיתי להגיד לה בעדינות ״מה את אומרת אולי תקחי בינתיים רק את החומר הפעיל שאת רגילה אליו ואח״כ אם יהיה צורך תוסיפי את השני? את יודעת עשית כל כל הרבה שינויים לטובה בחיים שלך אולי לחץ הדם שלך התאזן?״
היא בחרה לקחת את שתי התרופות כמצוות הרופא.
התקשרתי אליה מידי כמה ימים ושאלתי נו... איך את מרגישה? אחרי כשבוע שבמהלכו היא הייתה לכאורה בסדר, היא התקשרה אליי מודאגת מאוד ואמרה לי: ״הילה, אני לא יודעת מה קורה, אבל יש לי בצקת נוראית ברגליים. הן כואבות לי. אדומות וקשות, בחיים לא היה לי כזה דבר!״
אמרתי לה להפסיק מיד עם התרופה ה״סוררת״ החדשה Amlodipine ולגשת בהקדם לרופא.
כתבתי לו שוב. הסברתי את תופעות הלוואי והצעתי אלטרנטיבות: אולי נשאר רק עם תרופה אחת בלבד במקום השתיים שהיא לוקחת עכשיו ונעקוב אחרי לחץ הדם? אם לחץ הדם יהיה גבוה אז אפשר לתת את אותה התרופה גם בערב או לחלופין לתת ״קרובת משפחה״ של הסוררת החדשה שהיא פחות סוררת בעניין הזה...
הפעם הרופא החליט לאמץ את ההמלצה הראשונה שלי ולהשאר עם תרופה אחת.
בדקנו לה את לחץ הדם. מעולם לא היה טוב יותר. אחרי 10 ימים נשאר יציב ומאוזן.
קיבלתי ממנה טלפון אחרי שבועיים וכך היא אמרה: ״את לא מאמינה - אני מרגישה טוב. לחץ הדם שלי מאוזן. הבצקות נעלמו״ ועוד היא אומרת - ״תשמעי אני המומה - הנגעים החדשים מתחילים להעלם! תבורכי״. גם היום, ארבעה חודשים אחרי היא מרגישה טוב והנגעים החדשים נעלמו כלא היו.
ברוך השם, הודתי לאלוהים על התבונה שלה ושלי. על היכולת שלה לשנות, על הפתיחות של הרופא שלה לקבל עצה טובה ולשפר את הטיפול שהוא נותן לה. אני את שלי עשיתי. שמחתי מאוד. עזרתי לאישה היקרה הזו לשוב לבריאותה. היא לוקחת אחריות. מסגלת לעצמה אורח חיים בריא, לא מחכה שאף אחד יעשה את העבודה במקומה. אני גאה בה ומעריכה אותה מאוד. על הרבה דברים. וגם על זה.
היא מוכיחה לי שבכל גיל אפשר לעשות שינוי בהרגל רע כזה או אחר. ושתמיד אפשר לשפר.
ולכם אני אומרת - תהיו ערניים. קחו אחריות על חייכם. שימוש תכוף בתרופות עלול לגרום להרעלה. למחלות. השקיעו ברפואה מונעת. זה הבסיס לחיים בריאים. שמרו על בריאותכם. על נפשכם. תשקיעו בעצמכם ברוחכם. בגופכם. הגוף שלכם הוא הרופא, המייצר את תרופותיו בצורה המדוייקת מכל. אם נשכיל להרחיק ממנו מכשולים לבריאות הוא יתגמל אותנו בבריאות טובה, איתנה וחופשיה מתרופות. אם בזה חפצה נפשכם, אכלו נכון ומדוייק לגופכם, הכניסו תנועה לחייכם, טפלו והתייחסו בכל הרצינות לרגשות קשים בנפשכם ומנפו אותם להתפתחותכם האישית. תכירו בכך שכל סימפטום גופני הוא דרכו של הגוף לטפל בבעיה, להציג בפניכם התראה. לדכא את זה זו טעות נוראה.
אם בריאותכם חשובה לכם קחו אחריות. זה בידיים שלכם ואם צריך פנו לאיש מקצוע עם ידע רחב,
שיעזור לכם לשוב לבריאותכם. לשוב לעצמכם. לחיות ברווחה בשמחה ובבריאות איתנה.
ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.





פוסט חשוב ,מעורר מחשבה ומעורר
דיאלוג עם הגוף. דרך תיאור המקרה
הספציפי יכולה לעזור לכל מי שקורא להתחבר למצב רפואי שהוא חווה בעבר או בהווה ולקבל החלטות ולפנות לייעוץ.
כל הכבוד על יצירת החיבורים והדיאלוג עם הרופא.